אלכסנדריה היא עבודת מונטאז' חדשה, שתוצג השבוע כחלק מתערוכת הפוסטרים שלי 'מקורות:'. בתערוכה ינוגנו בלולאה תשע עבודות מסך חדשות, המבוססות על חומרים קיימים מההיסטוריה של המוזיקה הערבית הערבית-היהודית והישראלית. תיעוד התערוכה יפורסם בהמשך.

 החומרים נדגמו מתפאורת הקונצרט "פאטת גנבינה" של המוזיקאי המצרי עבד אל- חלים חאפז (שנות ה50), מסרטון שהופק לזכרו של ובו מבצע חלים גירסא נדירה לשיר "אחוואק" (שנות ה70), וכן מתוך הסרט הלבנוני "גיטאר אלהח ח'וב" (1973) בכיכובו של נגן הגיטרה המצרי עומאר ח'ורשיד (שהופיע גם כאן).

בשנתיים האחרונות הכנתי אוספים של מוזיקה ים תיכונית וחלקתי אותם לאנשים שפגשתי בשיטוטיי באירופה. אני מוצא לא מעט קסם באפשרות להסתובב בעולם, להסתכל לאנשים זרים בעיניים, ולתת להם במתנה חתיכה קטנה מהפסקול של החיים כאן. אבל הקיץ שיביא איתו את הטיול הבא עדיין רחוק, ולמרות שנראה שהמציאות דווקא מחייבת את ההפך, ניצלתי שבוע של אופטימיות כדי לאסוף כמה קטעים מיוחדים וקפצתי לרתך אותם במסגריה של עופר. האוסף, שנעטף בתמונות מכאן ומכאן זכה לשם המחייב 'שישי-חם-חורף-מתוק'. ממש אתמול הוא עלה לאוויר ונשלח לחברים מסביב לעולם, והתגובות שמתחילות להגיע בהחלט מזכירות נשכחות. גם מבחינה מוזיקלית, אין ספק שהרשימה החדשה מהדהדת את זו הקודמת, ומנסה לדמיין מה היה יכול לקרות אילו מנהרת הרכבת לביירות בראש הנקרה לא הייתה נחסמת. חדי האוזן יזהו את ההפקה העכשווית של זייד חמדאן הלבנוני, במעבר לא כל כך חד לטייק של חיים לרוז הנפלא על זהבה בן, בתל אביב של כמעט עשר שנים קודם לכן. גם עבד אלחלים מפציע עם קריצה לסרנגה, וקולו מהדהד לאולולו של Y.A.S, כמו מזכיר מי היה שם קודם. בהמשך, ביטים זבי חלב ודבש מקדימים רצף של קטעי גאראז' שמשרטטים שוב את קו לבנון-ישראל, לשנה הבאה באיראן.

"Eastern Westchester" היא עבודת מונטאז' חדשה שלי המבוססת על דגימות והרכבה מחדש של חומרים מן המוכן. בקולאז' שולבו דגימות מתוך הביצוע של זהר ארגוב ל'לילה יזיד אקטר', מצילומי הופעה ישנים של ג'ו עמר וכן סצנה של עומאר חורשיד מתוך הסרט הלבנוני בכיכובו 'גיטאר אל-חוב'. לצד הקלאסיקות הנ"ל מופיעים בוידאו גם צילומי מסך ממשחק הטלוויזיה 'GTAIV' והקלטות של התראות ששודרו ברדיו האזורי בניו יורק בזמן ההוריקן 'סנדי'. את שתי הדגימות האחרונות הביאו אלירן ויג ועופר טיסר לכיתת דאטה-בייס שלקחנו בה חלק, והקולאז' נעשה בתגובה ובהמשך לתהליך בכיתה.

 

שלמה כהן ממשיך ומקיים מסורת משפחתית בת 80 שנה של קלייה וטחינת קפה ב'קפה כהן' בכרם התימנים. מדי שבוע בצהרי שישי, מפסיק שלמה את העבודה ומתחיל לשיר. בליווי הקלידן יוסי גופן הוא מבצע ממיטב שירי ארץ ישראל היפה לצד קלאסיקות נאפוליטניות, קטעי אופרה ושירים מזרחיים. בקטע המובא כאן, שר שלמה את השיר 'העיר באפור' של נעמי שמר. התוודעתי לשירה של שלמה לראשונה לפני כמה חודשים, בדרכי חזרה מהחומוס של שלמה ודורון. מאז אני חוזר בימי שישי, לשתות קפה, להקשיב, להתוודע לאיש מיוחד עם לב רחב וריאות.. ברוך השם. בינתיים אנחנו 'זבוב על קיר', בודקים, מצלמים, מקליטים. אבל ככל שהזמן עובר נראה [אינשאללה, ובלי נדר] ששלמה יעמוד במרכז העבודה הבאה שלי.

'אפשר לבקש אותך מההורים?' הוא מיצב אודיו-וידאו, שהוצג במהלך חג החנוכה אשתקד. מובא כאן תיעוד וידאו/חלל/חוויה של 'אפשר', למרות הכישלון הצפוי בהנכחת העבודה עבור מי שלא חווה אותה בגופו. המיצב מורכב מעבודת סאונד מקורית בת תשעה ערוצים שמנוגנת בחלל, ומפעילה מערכת של הקרנות ואובייקטים. כל ערוץ סאונד ביצירה מבוסס על דגימה משיר אחר באלבום בן תשעת השירים "התזמורת האנדלוסית מארחת את ג'ו עמר" (2000). הדגימות חוזרות ומתנגנות בלולאות, ומתפקדות כשכבות ביצירה מוזיקלית חדשה. היצירה, שמתחילה בתקסים עוד מתוך השיר 'ידידי השכחת', מתפתחת ככל שהשכבות השונות הולכות ונערמות. על הקירות משני צידי החלל מוקרנים דימויים של שמונה גברים זהים, מתוך הסרט 'זוהר' (1993). בכל פעם ששכבה חדשה של סאונד מתווספת ליצירה, שולף אחד הגברים מצית מכיסו כדי להדליק סיגריה. מראות עגולות שהוסתרו באיזור החלציים של הגברים, שולחות את להבות המצית לרצד לצידה של קופסת אור. קופסת האור המציגה דימוי מטופל של ג'ו עמר, הלקוח מעטיפת תקליט ישנה, ומתפקד כמעין שמש המנצח על חנוכיה של נרות זיכרון.

יוסף "ג'ו" עמר ז"ל (נ' 1930 בעיירה סטאט, מרוקו) הוא זמר ופייטן בעל שם עולמי, הנחשב לאחד מחלוצי הזמר הים-תיכוני בישראל. יצירתו של עמר הושפעה מהמסורת המוזיקלית האנדלוסית, שמקורה בספרד המוסלמית במאה העשירית לספירה. עמר שימש כסולן אורח בהופעות התזמורת האנדלוסית הישראלית, ואף הקליט עמה מספר אלבומים.

זוהר "ארגוב" עורקבי ז"ל (נ' 1955 בשיכון המזרח בראשל"צ, ישראל) הוא זמר ישראלי פופולרי, הנחשב למלך של המוזיקה המזרחית, ולאחד האחראים על ההכרה הממסדית בה כחלק מהקאנון התרבותי הישראלי. זוהר ארגוב נהג לבצע בהופעותיו משיריו של ג'ו עמר, והושפע ממנו רבות. שנים אחדות לאחר מותו של ארגוב, יצאה לאקרנים הדרמה "זוהר", המבוססת על סיפור חייו.

המיקס והמאסטר לסאונד נעשו בידי הזהב של  עומר שונברגר.

Efshar_Panoramaרגע מתוך העבודה 'אפשר לבקש אותך מההורים?' כפי שהוצגה בחנוכה 2012.

'אפשר לבקש אותך מההורים?' היא יצירה מוזיקלית בת תשעה ערוצים, המבוססת על תשעת שירי האלבום "התזמורת האנדלוסית מארחת את ג'ו עמר" (2000). כל ערוץ מבוסס על דגימה משיר אחר באלבום התזמורת. הדגימות חוזרות ומתנגנות בלולאות, ומתפקדות כשכבות ביצירה מוזיקלית חדשה. היצירה מתחילה בתקסים מתוך הביצוע ל'ידידי השכחת', ומתפתחת ככל שהשכבות השונות הולכות ונערמות. תפקידי המיתרים וכלי ההקשה מנגנים במקביל שירים ולחנים שונים, המתלכדים לכדי מארג הרמוני חדש ומקורי. מלבד קטע השירה בשפה הערבית מתוך הביצוע ל'ידידי השכחת' (ר' יהודה הלוי), מכילה היצירה דגימות קול מתוך הפיוטים 'שפל רוח' (ר' שלמה אבן גבירול) ו'יעלה יעלה' (ר' ישראל נג'ארה).

היצירה היוותה בסיס לעבודת חלל פרי עטי שהוצגה במדרשה והתיעוד המלא שלה יפורסם כאן בהמשך. למיקס והמאסטר אחראי עומר שונברגר.