כהרגלי בקודש, לקראת היציאה לחופש השנתי, אספתי כמה שירים טובים שהתנגנו בסביבתי בשנה האחרונה ואיגדתי אותם לכדי אוסף. את האוסף חתמתי בקליגרפיה של סולטן ובראשי התיבות J.A.S, שאפשר לפרש כ'אביב יהודי ערבי' או כ'זיעת יולי אוגוסט', תלוי במצב הרוח. את העותקים המודפסים של J.A.S חלקתי לאנשים הטובים שפגשתי בחודש האחרון בשיטוטי בגרמניה, באוסטריה ובטורקיה. את ההשראה ששאבתי מכאן ומכאן, צירפתי לאמונה התמימה שמי שיקשיב לשירים האלה, יוכל אולי לשמוע מאיפה אני בא. השנה שעברה עלי לטובה, הייתה בסימן חזרה למקורות הערביים-היהודיים של המקום הזה. בעידן בו הצייטגייסט הוא וינטאג', רציתי לסמן חזרה בזמן שהמהות שלה לא מסתכמת רק באופנה, בסטייל או בסגנון. לכן המוזיקה והשפה הערבית נוכחת,  בכל שיר בJ.A.S, אם באופן ישיר ואם בסימפול. את המקורות של האמנים העכשוויים המופיעים באוסף – בין אם עניינם בפוליטיקה רדיקלית בביירות, בטיפוח השפם בתל אביב, או בבהלה לויניל בחוף המערבי – אפשר לשמוע ביצירות עצמן, ולא רק בראיונות של 'מאחורי הקלעים'. לצד אותם אמנים בני זמננו, מופיעים באוסף גם כמה מהאמנים המקוריים 'של אז', אלה שחיים ומופיעים ובועטים עד עצם היום הזה.