מול גוף היצירה המכובד של שיר שבדרון, הנפרס על פני ארבעת העשורים האחרונים, הולך ותופח הפרופיל האינטרנטי שלו למימדי ענק, המחייבים התייחסות בקטלוג התערוכה שלו. את ההתפשטות המהירה של שיר ברשת החברתית פייסבוק, כמו גם את סדרות הציורים שממלאים את המגירות והתיקיות בסטודיו, קשה לאמוד במספרים מדויקים. הם פשוט רבים מדי. בשנתיים האחרונות אסף שיר את מספר החברים המקסימלי שהרשת החברתית מאפשרת, 5000, וביניהם מעגל חברים קרוב יותר, המורכב ממאות קולגות ומעריצים, העוקבים ומגיבים באופן תדיר ליצירותיו. נכון לרגע כתיבת המאמר שיר שיתף ברשת החברתית 381 אלבומי תמונות, המכילים עשרות ומאות ציורים כל אחד. אלבום 'תמונות הקיר' שלו בלבד מכיל 961 ציורים, מספר רב יותר של ציורים מאלה התלויים על קירות הסטודיו והבית ברחוב העבודה גם יחד. פעולת השיתוף והשיטוט בפייסבוק שהתמסר אליה בשנתיים האחרונות נוספה לשגרת הפעולות היום-יומית של הציור בסטודיו והוראת התלמידים, והוא מקדיש לה כעת זמן וכוח יצירתי רב. כתלמיד לשעבר, וחבר (פייסבוק) בהווה, אבקש לבחון את השפעת השימוש ברשת החברתית על יצירתו של שיר, ואת השפעת יצירותיו על הרשת עצמה.

אמנים רבים בוחרים לעשות שימוש באין ספור האפשרויות שהמהפכה הדיגיטלית מציעה, ובכללם אמנים ותיקים שהחלו לפעול עוד בדורות שקדמו לה. דיויד הוקני, אמן ששבדרון מעריך ומלמד באופן עקבי את יצירותיו, משתמש בשנים האחרונות בכלים טכנולוגיים שונים ליצירה, תיעוד, עדכון, שכפול ותצוגה של ציוריו. בניגוד לעבודות הטאבלט של הוקני, למשל, המעבר ליחידת הפיקסל לא מקבל התייחסות במשיכות המכחול ובנגיעות הרישום של שבדרון. בבחינה מעמיקה של גוף העבודות המתועד בפרופיל הפייסבוק שלו, ניתן לקבוע כי לא חל שינוי דרמטי בתכנים ובדימויים מאז התחיל לצלם, לשתף ולייצג דיגיטלית את עבודותיו. הנגישות והמרחב האין סופי של הרשת אמנם מאפשרים לו להציג סדרות ארוכות של ציורים במהלך עבודה ועמודים רבים מתוך ספרי סקיצות, אך הפידבק שמקבלים הדימויים ברשת לא מתבטא בציורים עצמם. המחשב איננו משמש את שיר כפילטר אמנותי, והרשת איננה משאירה את חותמה על גוף העבודות. הרשת מהווה לא יותר מאקסטנציה של גוף העבודות, המוגבלת לתחום התצוגה וההפצה. ובעוד צורת ההפצה של שיר כאמן מציג משתכללת, נוצרות סביבו שכבות ורקמות חדשות של קשרים, אך הגנטיקה של הציורים עצמם נשארת בעינה. אולי בגלל זה הקסם הטבעי של שיר לא הולך לאיבוד בין דפי הפייסבוק. ציורי הנוף מתוך אלבום הפייסבוק 'לטרון' (אפריל 2012), למשל, משמרים את אותה נגיעת מכחול 'אנאלוגית', רומנטית, ישירה, אמיתית וכנה.

מבט בפרופיל של שיר יגלה מאות ציורים בנושאים המעסיקים אותו זה עשרות שנים, ומוצגים גם בתערוכה – דיוקנאות, נוף, טבע דומם, מודל, לאה. את הנושאים האלה, הנחשבים מסורתיים בעולם הציור, מעניין לקרוא לא רק ביחס לתקדימים שלהם באמנות אלא גם ביחס לסביבה בה הם מופיעים כעת. ברצף הדימויים שאנחנו סופגים בהתחברות לרשת החברתית – קישורים לסרטונים, פרסומות פופ אפ, תמונות של ילדות בביקיני, הזמנות של מסיבות בעיצוב גרפי ביתי, הצהרות פוליטיות – שותל שיר דימויים רומנטיים שקוראים למבט הישיר, לקשר הבלתי האמצעי ומקדשים את נקודת המבט האישית, האינדיבידואלית, המקורית, היצירתית. בין אלפי תמונות הפרופיל שעברו פילטרים ממוחזרים של פוטושופ ואינסטגרם, מציב שיר בתמונת הפרופיל שלו סדרות דיוקנאות עצמיים המעידים על חקר עמוק של צורה וצבע, על חיפוש בלתי מתפשר של אופי וזהות. בסביבת האינסטנט של הרשתות החברתיות, מול אפליקציות פסאודו-אמנותיות שמנסות להנגיש את הנגיעה היצירתית האוטומטית עבור המוני המשתמשים, אפשר לקרוא את הדימויים של שבדרון כהפגנת נגד, המקדשת הצהרה אמנותית עקרונית.

ברוח תקופה בה נדמה כי פתיחת פרופיל בפייסבוק מעניק לבעליו היתר לשיבוט והפצה של דימויים, ניתן ואף מפתה יהיה לקרוא את טקטיקת הפצת התמונות של שיר ברשת החברתית בראי מושגים כמו 'ויראליות' או 'היזון חוזר', ולשלוף טענות מבושלות היטב בנוסח המדיום והמסר. אך בכל הנוגע לשיר, אפילו בשימוש במושג 'טקטיקת הפצה' יהיה משום חטא לאמת, לא זו העתידנית, אלא דווקא ההיסטורית. בעניין הזה, הוא מעיד על עצמו טוב מכל אחד אחר. "בגיל 6 התיישבתי לצייר, ומאז לא הפסקתי. לצייר בסטודיו, בכיתה, בבתי הקפה… תמיד עם ספר סקיצות, שמח להראות לכל מי שמתעניין". מבט ביצירתו בראי המהפכה הדיגיטלית, לא רק יפספס את הנקודה, אלא גם יתעלם מעשרות השנים בהן פעל יצירתית בדיוק באותו האופן. שבדרון הרי צייר ושיתף את ציוריו עם סביבתו עוד בימים בהם האינטרנט היה נחלתם הבלעדית של מכוני מחקר אמריקאיים.

האינסטינקט הטבעי בפעולת הציור של שבדרון קשור באופן הדוק לא רק ליחסי עין-יד, אלא גם ליחסי התקשורת שבינו לבין סביבתו. הציור שמקורו בהתבוננות במציאות מתוך עניין תמידי, מאותה ההיקסמות מן הרגע שמתורגמת ברגישות לנגיעה במכחול, לפעולה בדף. ציור שמכיל את עקבות הפעולה וניבט בחזרה אל עין הצופה, התלמיד או האמן עצמו. הציור, או הצייר, שמזמין ומשתף את ההתבוננות בעבודה. לכן פעולת שיתוף הציורים והדיון בהם באינטרנט מצד שיר היא גנרית וטבעית ביחס למהלך העבודה שלו. ברשת, העבודות של שיר זוכות מדי יום לאלפי זוגות עיניים, שמצידן מרימות את אגודל ה'לייק' לאות אישור החיבור וההבנה. קליק. סדרת הפעולות הציוריות שהן דרך חייו של שיר מונצחות לא רק על גבי הנייר והבד, אלא גם בזיכרון הקשיח של הרשת החברתית ובליבם של משתמשיה.

_____

*לכבוד התערוכה הבאה עלינו לטובה של האמן והמורה היקר שיר שבדרון, הזמין אותי אוצר התערוכה יובל כספי לכתוב טקסט המתמקד בשימוש של שיר בפייסבוק. הגרסא המופיעה כאן תפורסם בקטלוג התערוכה, שיצא בנובמבר. תודה לשיר ויובל.